להבות בלב ירושלים

מִי מְפַחֵד מִמָּצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם? אַף אֶחָד. יְרוּשָׁלַיִם מֻקֶּפֶת שָׁלוֹשׁ חוֹמוֹת עֲצוּמוֹת, וְיֵשׁ בָּהּ מַאַגְרֵי מָזוֹן לְעֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנִים. סוֹפוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב לְהִתְיָאֵשׁ וְלַעֲשׂוֹת הֶסְכֵּם שָׁלוֹם... אֵין מִמָּה לַחְשֹׁשׁ. כָּךְ חוֹשְׁבִים כֻּלָּם. כָּךְ חוֹשְׁבִים גַּם חוֹנִי וְשָׁאוּל, שְׁנֵי יְלָדִים הַחַיִּים בִּירוּשָׁלַיִם הַנְּצוּרָה. אֲבָל אָז מִתְבָּרֵר, שֶׁיֵּשׁ בְּהֶחְלֵט מִמָּה לַחְשֹׁשׁ. בְּתוֹךְ הָעִיר עַצְמָהּ שׁוֹהִים בִּרְיוֹנִים חַסְרֵי מַעֲצוֹרִים, שֶׁלֹּא רוֹצִים לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם; לֹא עִם הָרוֹמָאִים וְלֹא עִם אֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים. אוֹצְרוֹת הַמָּזוֹן, בְּעֵינֵיהֶם, הֵם רַק מִכְשׁוֹל... וּכְשֶׁהֵם מְטַפְּלִים בָּאוֹצָרוֹת, בַּדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם, מְבִינִים כֻּלָּם שֶׁמָּה שֶׁהָיָה – לֹא יִהְיֶה עוֹד.

• מִי הָיוּ הַבִּרְיוֹנִים, וּמֶה הָיְתָה מַטְּרָתָם?
• מַדּוּעַ הָיוּ רוֹמָאִים שֶׁעָרְקוּ לְמַחֲנֵה הַיְּהוּדִים?
• אֵיךְ הִצְלִיחַ חוֹנִי, גִּבּוֹר הַסֵּפֶר, לְהִכָּנֵס לְמַחֲנֵה הָרוֹמָאִים?
• אֵיךְ הִצְלִיחוּ שָׁאוּל וַחֲבֵרָיו לִשְׂרֹד אֶת הָרָעָב?
• וְעִקַּר הָעִקָּרִים: מֶה הָיָה סוֹפוֹ שֶׁל בֵּית אֱלֹקֵינוּ, וּמָה יִהְיֶה סוֹפוֹ הָאֲמִתִּי?

עַל כָּךְ וְעוֹד בַּסֵּפֶר ‘לֶהָבוֹת בְּלֵב יְרוּשָׁלַיִם׳. סֵפֶר שֶׁיִּקַּח אֶתְכֶם לַעֲלִילַת מֶתַח בַּל תְּאֻמַּן, בָּהּ תִּמְצְאוּ אֶת עַצְמְכֶם עָמקֹ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁעֲדַיִן בְּנוּיָה, וְשָׁם תּוּכְלוּ לַעֲקֹב, יַחַד עִם גִּבּוֹרֵי הַסֵּפֶר, אַחֲרֵי הָאֵרוּעִים, הַדְּמוּיוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת, שֶׁהוֹבִילוּ אֶת עַמֵּנוּ לַמַּצָּב שֶׁבּוֹ הוּא נִמְצָא עַד הַיּוֹם. לֶהָבוֹת בְּלֵב יְרוּשָׁלַיִם: לְהָבִין אֶת הָאֵרוּעִים, לִכְאֹב אֶת הַחֻרְבָּן וּלְצַפּוֹת בְּכָל לֵב לַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה.

דבר הסופר: עלה בי הרצון לכתוב ספר, שיספר את הסיפור שמלווה את כלל ישראל עד היום – סיפור חורבן הבית. כמו סיפור יציאת מצרים, גם סיפור החורבן אינו סיפור היסטורי בלבד. הוא יסוד גלותנו הארוכה, המתמשכת עד היום הזה. הוא מלמד אותנו מה גרם לגלות הזו, ואילו חטאים עלינו לתקן כדי לצאת ממנה, והוא מביא אותנו לצפות לישועה, לביאת המשיח, ולבנין הבית השלישי. עם זאת, לא מצאתי דרך להוציא את הרצון הזה אל הפועל. סיפור החורבן הוא סיפור קשה ומר, שסופו עצוב מאוד. ספר שסיומו כזה, אינו מתאים לטעמם של ילדים, וגם לא של מבוגרים... רק אחרי כמה שנים עלה, בחסד השם, הרעיון שייצר את הספר שלפניכם. ספר שאכן ממחיש מצד אחד את המאורעות שגרמו לחורבן ואת החורבן עצמו, ומצד שני, הוא ממחיש גם את הגאולה העתידה לבוא במהרה בימנו. הספר משולב בעלילת מתח, שגיבוריה הם בני התקופה ההיא. יהי רצון שנזכה כולנו להיות מהמצפים לישועת השם. שנזכה להתרחק משנאת חינם ולדבוק באהבת ישראל אמיתית, שנשמור חוקות השם ומצוותיו, ונזכה ונחיה ונראה בשוב השם ציון – במהרה בימינו. אליעזר המאירי