מעבר להרי החושך

"באפריקה, כמו באפריקה, אף פעם אי אפשר לדעת".

איזה משפט חביב ויפה. מצוטט מתוך הספר כמובן. כי באפריקה, הכללים שונים, העולם נראה אחרת, ההיגיון פועל שונה מהמערב, הכול בלתי רגיל.

בכתיבה חמה ונעימה, בלי מציצנות או סחיטה פראית של בלוטות רגש, בנעימות ובשפה קולחת וזורמת, מספרת חיה לוברבוים את קורותיה של קהילת ביתא ישראל המכונה בפינו "הפלאשמורה". מאפריקה - לישראל, ארץ הקודש. לאורך כל הספר מורגשת בחדות העבודה היסודית שקדמה לכתיבתו, התחקיר העמוק ולמידת השטח.

הסיפור נפרש מתחילתו, מיציאת היהודים. בריחה אולי. ויש גיבורים רבים, מאופיינים היטב אחד אחד: גטהון ההולך אל הלא נודע, איינאו הבורח, יונתן העוזר, ירמיה, ועוד רבים אחרים... ספר נינוח שמכבד את הקוראים, משאיר מקום להרהורים ותובנות תוך כדי הקריאה ולאחריה. וכן, גם מצליח לסקרן לא מעט אודות אותה קהילה יקרה.

"מעבר להרי החושך" - חוויית קריאה שלוקחת את הקורא רחוק, בריחוף נעים.