סעודה כהלכתה

כולל: דיני נטילת ידים || ברכה ראשונה || סעודה || שינוי מקום || היסח הדעת || מים אחרונים || זימון || סעודה קודם תפלה

כמה שאלות שנתבארו בספר:

• מי שכבר קידש בשב"ק בביהמ"ד, ומקדש שנית בביתו רק כדי להוציא בני ביתו, האם צריך לברך ברכה אחרונה על היין?
• מי שעדיין לא התפלל תפלת מנחה או מעריב, באיזה אופן מותר לו להתחיל בסעודה?
• האם מותר לאכול בלילה ארוחת ערב מבשר וכדומה קודם תפילת מנחה או מעריב?
• אלו הנוהגים לדבר באמצע הנטילה בין נטילת יד הראשונה לשניה, האם יש להם על מה לסמוך?
• השותה באמצע הריקודים מחמת שנתייגע והזיע ע"י הריקוד, האם צריך לברך ברכה ראשונה?
• מי שבירך ברכת המוציא, וקודם שהתחיל לאכול רמז לחברו שיבא לישב לידו או שיביא לו איזה דבר וכדו’, האם הוי הפסק?
• מי שאוכל הפירות שנותנים בתחילת הסעודה, לאחר שכבר בירך המוציא, האם צריך לברך ברכה ראשונה?
• האם יש לברך על מה שאוכלים או שותים באמצע הריקודים לאחר שסילקו השולחנות, האם הוי כדין דברים הבאים לאחר הסעודה דטעונין ברכה לפניהם ולאחריהם?
• מה שיש נוהגים שבאמצע סעודת החתונה יוצאים לעשן מחוץ לאולם, האם יש לבטל מנהג זה?
• היוצא בתוך הסעודה מחוץ מהאולם, או לחדר אחר בתוך האולם, האם צריך לברך שנית ברכה ראשונה כשחוזר לאכילתו, ואם יש נפק"מ בזה אם נטל ידיו לפת או לא?
• מי שעדיין לא התפלל תפלת ערבית, ואין לו מנין (עשרה) להתפלל באולם השמחות, האם יכול לילך לביהמ"ד קודם שבירך ברכת המזון, ומה הדין לילך לשיעורו הקבוע?
• מי שאין לו שהות להמתין עד שיברכו ברהמ"ז, ורוצה לזמן בעשרה בפנ"ע, האם עליו לומר שהשמחה במעונו?
• האם יכולים לזמן עם אנשים שאכלו בשלחן נפרד ממנו?